האקדמיה ללשון העברית

לוגו האקדמיה ללשון העברית

זכר ונקבה

שם העצם בזכר+ שם העצם בנקבה = שם התואר תמיד בזכר רבים -הפרחים והמתנות ממש מרגשות - לא, הם ממש מרגשים

מלפפונים ועגבניות טריים – ההתאם במין הדקדוקי לקבוצת שמות עצם בזכר ובנקבה

שאלה נפוצה: במשפטים שיש בהם שני שמות עצם (או יותר) שמינם הדקדוקי אינו זהה – יהיה ההתאם בזכר או בנקבה?

המשך קריאה>>
זכר ונקבה

איש ואישה

המילים אִישׁ, אִשָּׁה, אֲנָשִׁים ונָשִׁים נתפסות כשייכות למערכת אחת. עיון במקורותיהן מלמד על יחסים מורכבים שאולי משקפים מוצא או בסיס שונה לכל אחת מהן.

המשך קריאה>>
צורות ותצורות

על בנים ועל בנות

מפיהם של ילדים נשמעת לעיתים המילה 'בַּתּוֹת' כצורת הרבים של בַּת. השיבוש אולי משעשע, אבל השאלה נותרת בעינה: אם צורת הריבוי של בֵּן היא בָּנִים – מדוע צורת הריבוי של בַּת היא בָּנוֹת ולא "בַּתּוֹת"?

המשך קריאה>>
איור של רועי בר נתן בדמותו "פריצי" - כותרת "סתמי"

הסתמי בנקבה

העברית נוטה להביע סתמיות בדרך כלל בצורת זכר, אבל יש גם שימוש בצורות נקבה דוגמת 'זאת אומרת', 'בכל זאת', 'אחת היא לי', 'לא עלתה על ליבי'.

המשך קריאה>>
קטר רכבת עם המספר 70414 ובועית דיבור: אני מספר סתמי?

המספר הסתמי – לא היה כאן תמיד

למספר הסתמי אין יסוד של ממש במקורותינו. ההחלטה בעניינו התקבלה באקדמיה בשנת תשכ"ט, ולפיה יש להשתמש בצורות הנקבה לציון מספר סתמי.

המשך קריאה>>
יד גברית ויד נשית אוחזות בספר והכיתוב: פרק אחד עשר או פרק אחת עשרה?

פרק אחד עשר או פרק אחת עשרה?

בהצגת מספר של פרק (בספר, בסדרה וכדומה) עומדות לרשותנו שתי דרכים תקניות.

המשך קריאה>>
איור של של שלד המתלבט אם להיכנס לשירותי גברים או נשים? הכיתוב: גפיים - זכר או נקבה?

גפיים – זכר או נקבה?

הדרך המומלצת היא להשתמש במילה 'גפיים' בלשון זכר: 'גפיים עליונים', 'גפיים תחתונים' (בבני אדם), 'גפיים קדמיים', 'גפיים אחוריים' (בבעלי חיים). צורת היחיד של המילה היא גַּף – גם כן בלשון זכר: 'גף עליון', 'גף קדמי' וכדומה.

המשך קריאה>>
Default post image

עם הארץ בנקבה

על אדם שלא למד ואין לו ידע אומרים לעיתים שהוא 'עם הארץ'. כיצד אפשר לומר זאת על אישה?

המשך קריאה>>
Default post image

תלמיד חכם בנקבה

לאישה למדנית ובקיאה בתורה אפשר לקרוא תלמידה חכמה, אך האמונים על לשון המקורות יעדיפו לקרוא לה תלמידת חכמים.

המשך קריאה>>
יתד נאמן או נאמנה?

יתד – זכר או נקבה?

בלשוננו היום המילה יָתֵד משמשת בעיקר בלשון נקבה, וזה השימוש התקני שנקבע עוד בימי ועד הלשון. ומניין לנו 'יתד נאמן'?

המשך קריאה>>
בובה מחזיקה יד על פה ולידה םייה מחזיקה סימן שאלה- הכיתוב: ...ובזכר?

בובה ופיה בזכר

לעיתים רחוקות, בייחוד במשחקי ילדים, הדוברים חשים צורך בשימוש בצורת זכר דווקא. כך נוצרה הצורה "בּוּבּ" בדרך של גזירה לאחור, ואולם מצד הדקדוק מתבקשת יותר הצורה בֹּב (כמו הזוג דֹּב–דֻּבָּה).

המשך קריאה>>
תמונות של רשעות מפורסמות מסרטי הנפשה והכיתוב: רשעית, מרשעת, מרושעת

רָשָׁע בנקבה

צורת הנקבה הדקדוקית של רָשָׁע היא רְשָׁעָה, אך בפועל נוהגים בעיקר שמות התואר המקבילים 'מִרשעת' ו'מרושעת'.

המשך קריאה>>
גבר ואישה עומדים עם הגב זה מול זו. כותרת: אי הסכמה זכר או נקבה?

אי־הבנה, תת־קבוצה – זכר או נקבה?

מכיוון שתחיליות כגון אי־, תת־, דו־ אינן מילים עצמאיות – אין להן מין דקדוקי משלהן. מינו של הצירוף נקבע אפוא על פי שם העצם: אי־הבנה מצערת, דו־שיח מעניין.

המשך קריאה>>
Default post image

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ' 110). נשאלנו אם אכן מדובר בשגיאת לשון.

המשך קריאה>>
Default post image

כומר בנקבה

נשאלנו כיצד תיקרא אישה המשמשת בתפקיד כומר. המלצתנו היא כומרה, ובניקוד כָּמְרָה (בקמץ קטן שתנועתו o).

המשך קריאה>>
Default post image

כאחד וכאחת

נשאלנו איזה ביטוי נכון יותר – כאחד או כאחת, ואם יש להתאים את הביטוי למינם הדקדוקי של השמות הקשורים אליו. תשובתנו היא ששני הביטויים נכונים ואפשר להשתמש בכל אחד מהם הן לשמות בזכר הן לשמות בנקבה.

המשך קריאה>>
Default post image

סיומת נקבה לבעלות מקצוע וכדומה

לעיתים הדוברים מתלבטים מה צורת הנקבה של תפקיד, מקצוע, תואר או דרגה הרגילים בלשוננו בצורת זכר. צורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת סיומת נקבה לצורת הזכר: סיומת ־ָה, כגון שַׂר–שָׂרָה, סיומת ־ת כגון נַהָג–נַהֶגֶת, סיומת ־ִית כגון סַפָּר–סַפָּרִית.

המשך קריאה>>
זכר ונקבה

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה

בפיוט הידוע 'ונתנה תוקף' נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". מדוע משמשת צורת הזכר 'מעבירין'? ומדוע רבים אינם מבחינים בכך?

המשך קריאה>>
Default post image

עוּבּר בנקבה

המילה 'עוּבּר' משמשת בלשוננו עוד מתקופת חז"ל לציון הוולד אשר בבטן אימו. ביסודה מילה זו יפה לזכר ולנקבה כאחד, ואולם מכיוון שבימינו אפשר לדעת את מין העובר כבר בזמן ההיריון – טבעי שנוצר רצון או צורך לגזור צורת נקבה למילה.

המשך קריאה>>
Default post image

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת נקבה, כגון יֶלֶד–יַלְדָּה, טוֹב–טוֹבָה, ואילו בשם המספר סיומת ־ָה מציינת דווקא את הזכר: שֶׁבַע (נקבה) – שִׁבְעָה (זכר).

המשך קריאה>>
הכיתוב עלייך מעל עליך. הכיתוב: עלייך או עליך?

עליך ועלייך

'עליך' או 'עלייך'? שני הכתיבים נכונים אלא שכל אחד מהם מכוון למין אחר: 'עליך' ו'הישגיך' – ביו"ד אחת – מכוונים לזכר, ואילו 'עלייך' ו'הישגייך' – בשתי יו"דים – מכוונים לנקבה.

המשך קריאה>>
Default post image

חִבְרוּת – זכר או נקבה?

הצורה חִבְרוּת היא צורת זכר, בדיוק כמו המילים אִרְגּוּן, פִּרְסוּם. עוד שמות פעולה המסתיימים ב־וּת: שֵׁרוּת, פִּחוּת, דִּמּוּת, תִּמְצוּת, כִּמּוּת – כולם כמובן ממין זכר.

המשך קריאה>>
Default post image

פג בנקבה

נשאלנו מה צורת הנקבה של פג – פגה או פגית. תשובתנו היא שכשם שצורת הנקבה של עַז היא עַזָּה ושל פַּר – פָּרָה, כך מתבקש שצורת הנקבה של פַּג תהיה פַּגָּה.

המשך קריאה>>
איור שלוש כפות רגליים והכיתוב: שלושה רגלים על רגל אחת

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

יש מקום לשתי דרכי ההבעה: 'שלוש רגלים' על פי הכתוב בספר שמות ו'שלושה רגלים' על פי הנוהג בלשון חז"ל בשינוי המשמעות ובשינוי המין הדקדוקי שחלו במילה.

המשך קריאה>>
Default post image

דיו – זכר או נקבה?

המילונים של העברית החדשה חלוקים בשאלת מינה של 'דיו'. יש הכותבים שהמילה דְּיוֹ מינה נקבה בלבד (למשל מילון ההווה), ויש הכותבים שמינה גם נקבה וגם זכר (למשל במילוניהם של בן־יהודה ואבן־שושן).

המשך קריאה>>
זכר ונקבה

רופא כונן בנקבה

נשאלנו מה צורת הנקבה של הצירוף רוֹפֵא כּוֹנָן. האקדמיה לא נדרשה להחלטה בעניין זה, ונשיב אפוא על פי מה שהדקדוק מלמדנו. מכאן שהצורות האפשריות הן: כּוֹנָנָה, כּוֹנֶנֶת, כּוֹנָנִית.

המשך קריאה>>
Default post image

אב טיפוס – כתיב וריבוי

את הצירוף 'אב טיפוס' יש לכתוב בשתי מילים. אשר לצורת הרבים – יש לרבות אותו כמו שמרבים צירופי סמיכות: 'אבות טיפוס' וגם 'אבות טיפוסים'.

המשך קריאה>>
Default post image

כַּבָּאִית

כַּבָּאִית היא גם צורת הנקבה של כַּבַּאי וגם 'רכב כיבוי'. המשמעות הכפולה נוצרה מן התפקיד הכפול של הסיומת ־ִית: צורן נטייה לנקבה וצורן גזירה (במקרה זה לציון כלי רכב).

המשך קריאה>>
זוג גרביים על ידיים האחד זכר והשנייה נקבה הכיתוב: זכר או נקבה?

מינם הדקדוקי של שמות אחדים

רבים טועים או מתלבטים במינם הדקדוקי של שמות אחדים, ופונים אל האקדמיה בשאלה: זכר או נקבה?

המשך קריאה>>
ילדה אוחזת בהמחאה על סכום 1,000000 ש"ח והכיתוב: ברת מזל או בת מזל?

בר מזל, בר השגה – בנקבה וברבים

דרך המלך בנטייתם של צירופים דוגמת 'בר מזל' ו'בר השגה' היא על דרך העברית בדומה לצירופים בר מצווה ובת מצווה: 'בת מזל', 'בני מזל', 'בנות מזל'; 'בת השגה', 'בני השגה', 'בנות השגה'. כיוצא בהם: 'בני סמכא', 'בת מימוש', 'בנות הסגרה'.

המשך קריאה>>
ידיים של ילד מעל צומת כבישים ובו מכוניות צעצוע. הכיתוב: צומת זכר או נקבה?

צֹמֶת – זכר או נקבה?

רבים מדוברי העברית תופסים את 'צומת' כשם שמינו נקבה – "צומת מסוכנת", "הצומת הקרובה", אבל המקפידים נוקטים לשון זכר: "צומת מסוכן", "הצומת הקרוב".

המשך קריאה>>
איור של גנן משקה םרחים והכיתוב: גנן בגן הילדים

גנן בגן הילדים

אומנם שתי צורות נקבה יכולות להיגזר משמות במשקל פַּעָל: גַּנֶּנֶת (כמו חַשֶּׁבֶת, מן חַשָּׁב), גַּנָּנִית (כמו סַפָּרִית, מן סַפָּר). ואולם צורת הזכר אחת היא: גַּנָּן.

המשך קריאה>>
לוגו האקדמיה ללשון

חָלָל בנקבה

צורת הנקבה של חָלָל במשמעות 'אדם שנפל בקרב או נהרג באסון' אינה נקרית במקורותינו, אבל נוכל ללמוד עליה ממילים דומות כמו חָכָם–חֲכָמָה. לפי זה צורת הנקבה היא חֲלָלָה.

המשך קריאה>>
איור מורה ושתי תלמידות - המורה שואלת: אם לא תהיו בשקט, יהיו לזה תוצאות חמורות. הילדות עונות: המורה, לא אומרים תהיינה?

הן יִהְיוּ או הן תִּהְיֶינָה – נוכחות ונסתרות בעתיד ובציווי

הצורות המיוחדות לנקבה רבות בעתיד ובציווי – בסיומת ־נָה – היו סדירות בלשון המקרא הקלסית, אך כבר בספרי המקרא מתקופת הבית השני יש שימוש בצורת הזכר "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן" (אסתר).

המשך קריאה>>
Default post image

מדוע יש שמות איברי גוף נשיים שמינם זכר

אין כל קשר בין המין הדקדוקי של שמות האיברים ובין מין בעלי האיברים. גם האיברים המשותפים לשני המינים וגם האיברים הייחודיים לאחד המינים נקראים בשמות שמקצתם ממין זכר ומקצתם ממין נקבה.

המשך קריאה>>
Default post image

רַב בנקבה

צורת הנקבה של רַב המשמשת זה דורות היא רַבָּנִית (בדומה לצורת הרבים 'רבנים'). מילה זו משמעותה 'אשת הרב' ויכולה לשמש גם ל'אישה־רב'.  נראה שהמילה רַבָּה מצאה לה אף היא מהלכים בציבור כצורת הנקבה של רַב.

המשך קריאה>>